שאלות נפוצות

אילו סוגים של קרינה אלקטרומגנטית ניתן למדוד באמצעות המד הזה?


המד מאפשר מדידה של 3 תחומים: 1. שידורי רדיו (ידועים לפעמים גם בשם "קרינה סלולרית") בתדרים שבין 100 מגה הרץ ל- 8 ג'יגה הרץ. בתחום הזה נמצאים שידורים של אנטנות סלולריות, רשתות אלחוטיות של מחשבים, שידורי התקני בלוטוס, מונים חכמים, מצלמות אלחוטיות, תנורי מיקרוגל עוד). המד מציג את הערך ביחידות של מיליוואט למ"ר שהן צפיפות ההספק. 2. שדות מגנטים בתדרים נמוכים שבין 40 הרץ ל- 10 קילוהרץ. שדות אלו נוצרים ליד מקורות עם זרם חליפי, כגון קווי מתח, ארונות חשמל ומכשירי חשמל. המד מציג את הערך ביחידות של מיליגאוס. 3. שדות חשמליים בתדרים נמוכים שבין 40 הרץ ל- 50 קילוהרץ שנוצרים ליד מקורות מתח חליפי, כגון קווי מתח, שקעים, חוטי חשמל, מכשירי חשמל ועוד. המד מציג את הערך ביחידות של וולט למטר.




מהי קרינה אלקטרומגנטית?


קרינה אלקטרומגנטית היא אחת מצורות האנרגיה המצויות בטבע ובעשרות שנים האחרונות גם מיוצרות ע"י בני אדם לשימושים שונים. מדובר בתחום רחב של אנרגיה, שמובדל אחד מהשני בתדר ובעוצמה. לדוגמא, רשת החשמל בארץ פועלת בתדר של 50 הרץ ואילו רשת התקשורת הסלולרית פועלת בתדרים של מליארדי הרץ. לכן נהוג לקרוא לתדרי רשת החשמל, רשת תדרים נמוכים ואילו לרשת השידורים הסלולריים, תדרים גבוהים. הכל יחסי כמובן, ישנם תדרים גבוהים בהרבה מהתדרים של שידורי התקשורת. נהוג לפעמים לחלק את תחום תדרי הקרינה לתחום שנקרא "קרינה מייננת" ותחום של "קרינה בלתי מייננת". בתחום הקרינה המייננת מצויים לדוגמא קרינת הגמה והאקס ריי (שמשתמשים בצילומי רנטגן), ובתחום הקרינה הבלתי מייננת שידורים של אנטנות סלולריות, רשת החשמל ואף החימום בתנורי המיקרוגל. גם האור שמגיע אלינו מהשמש הוא קרינה אלקטרומגנטית. האור הנראה הוא בתחום הקרינה הבלתי מייננת, ואילו האור האולטרא סגול הוא בתחום הקרינה המייננת.




כיצד ניתן לדעת את מצב הטעינה של הסוללה?


כאשר מדליקים את המד, הוא מבצע בתחילה בדיקה עצמית שבה כל הנוריות נדלקות משמאל לימין. לאחר מיכן, הוא מכבה את הנוריות ומדליק אותן שוב, הפעם מימין לשמאל. בהדלקה הזאת, הוא למעשה מציג את מצב הסוללה. ככל שיותר נוריות נדלקות לכיוון הנוריות הירוקות, הסוללה מלאה יותר. אם נדלקות רק הנוריות האדומות, הסוללה חלשה ויש לטעון את המכשיר.




כיצד ניתן להקטין את החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית?


ישנן שתי דרכים עיקריות: 1. הזולה יותר (במידה ואפשרי), להתרחק מהמקור שיוצר אותה. בדר"כ ככל שהמרחק מהמקור גדול יותר כך החשיפה נמוכה יותר. ישנם מקרים בהם הקרינה אינה מתפשטת בצורה אחידה לכל הכיוונים (למשל לאנטנות סלולריות ישנן אלומות שבכיוונים מסויימים משדרות חזק יותר מאשר לאחרים), במקרים כאלה, צריך למדוד ולבדוק כל מקרה לגופו. 2. להשתמש בחומרים שיכולים להפחית את החשיפה. ישנם צבעים מיוחדים, בדים ורדידים מיוחדים ואפילו ביגוד מיוחד שיכול לעזור כמובן כתלות בסוג המקור ובמצב.




האם המד מודד תדרי 5G?


רשת ה- 5G החדשה מתוכננת לעשות שימוש בשני תחומים של תדרי רדיו. האחד בתדרים נמוכים מ- 6 ג'יגה הרץ והשני בתדרים שמעל 20 ג'יגה הרץ. הסיבה לצורך בשני התחומים היא שבעוד התחום נמוך מאפשר תקשורת רציפה גם דרך קירות, התחום שמעל 20 ג'יגה הרץ מאפשר תקשורת מהירה יותר, אבל נחסם ברובו מעצמים שונים כגון קירות, עצים ואפילו חלונות או גשם יצרו הפרעה. המד הנוכחי יכול למדוד את התחום של שידור ה- 5G שמתחת ל- 6 ג'יגה הרץ וכמובן את כל השידורים של דורות הקודמים, דור 4, 3, 2.




מהם התקנים לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית?


נכון להיום אין תקן בינלאומי מחייב וכל מדינה קובעת התקנים שלה. האמון על התקנים בישראל הוא המשרד להגנת הסביבה. עבור שידורי רדיו (RF) של 400 מגה הרץ ומעלה (שרלוונטי עבור אנטנות סלולריות, רשתות אלחוטיות, מונים חכמים, שידורי בלוטוס ועוד), ישנה נוסחה לחישוב שתלויה בתדר. לשם הפשטות וקבלת סדר גודל, הערכים המותרים לחשיפה ללא הגבלת זמן או גיל הם כ- 400 מיליוואט למ"ר. את הנוסחה המדוייקת ניתן למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה: https://www.gov.il/he/departments/general/non_ionizing_radiation. עבור שדות מגנטים (LFM) מרשת החשמל אין נכון להיום תקן מחייב. קיימות המלצות לסף של 1000 מיליגאוס לחשיפה אקוטית קצרת טווח (חשיפה רגעית), או סף של 2 מיליגאוס על פני שנה, או 4 מיליגאוס בממוצע ביום שבו החשיפה הגבוהה ביותר עבור חשיפה ממושכת. פירוט נוסף ניתן למצוא בדף הבא של המשרד להגנת הסביבה: https://www.gov.il/he/departments/guides/radiation_of_electrical_frequency.





© 2023 by AmBits. Proudly created with Wix.com

  • Twitter
  • Facebook